In the previous elections, many religious feminists voted for Meretz. Why? In this op-ed in Tablet Magazine mourning the death of Meretz leader Shulamit Aloni, Elana explores the ways in which feminism crosses the political divide in Israel: "For me, as a religious Israeli feminist, I have found that this ideology, driven by a feminist desire to see and respect the other, transcends other political divides. Demarcations of left-right increasingly seem to fade amid a feminist discourse that lays out a larger vision for Israeli society. To wit, some of the most significant pieces of legislation in today’s Knesset have come from feminist legislators crossing some of those more “traditional” political fault lines. Feminists on the right and the left have found remarkable ways to collaborate on vital issues that their male counterparts do not. I think about Shulamit Aloni and about the ways in which she was so often delegitimized as “leftist” in many of the circles that I have dwelled in, and I can’t help but mourn that loss of opportunity for exploring a shared vision." Read the rest at Tablet.
Jewfem Blog
The Jewish Women's Archives published a three-part series in which Susan Reimer-Torn interviews Elana Sztokman about her vision for religious feminism. Here are a few excerpts: Much of the halakha regarding women legitimizes exclusion. So if a form of exclusion is halakhic, is it ipso facto legitimate? Elana Sztokman: There is a lot more room for women’s inclusion within halakhah than is currently practiced in many places. For example, issues such as women serving on synagogue boards, women teaching the congregation, women giving sermons, even women making announcements—these are practices that really have few if any halakhic obstacles and yet are not practiced widely enough in Orthodox life. We have a long way to go in order to maximize women’s inclusion in areas where there is no real halakhic issue before even getting to that question of areas where there may be more debate. Some of JOFA’s early financing came from progressive Jewish groups and some non-Orthodox women. Why do you think they were persuaded to contribute? How important is this alliance? Elana Sztokman: The alliance between Jewish feminists from different denominations is so important. It’s vital for us all to recognize that we’re on the same journey of working to build a Jewish life that is both loyal to our traditions and committed to values of inclusion, compassion, justice and equality. We may end up in different places and with different solutions—one prays with a partition and one doesn’t; one has women rabbis and one has women as Maharats—but those differences are much less significant than our shared values. We need to support one another in our struggles, because our real strength comes from this kind of collegiality and collaboration. SRT: Do you believe in hard-wired gender differences? ES: The discourse of gender differences is very problematic, and that’s why we have to be really careful when we talk about a woman’s “way.” The second we start talking about a “women’s way,” we run a risk of falling into old patterns and traps of seeing women as “less,” as “softer,” as less capable of dealing with pressure, as less assertive, as less logical, or whatever. When we start to couch this in language of brain differences, we are basically turning sexist attitudes into some kind of pseudo-scientific data. I highly recommend Cordelia Fine’s book, Delusions of Gender. She is a neuroscientist and psychologist and does an expert job of debunking the pseudo-science of gendered brain differences. So again, I want to reiterate that when we talk about women’s contributions to transforming society, it’s based on culture, not biology. If men are typically acculturated into a kind of sterile individualism, women are acculturated into relationships, caring, and other-centeredness. Both of these personas are part of the human spirit, and all human beings need access to both characteristics, that is, individualism and connectivity. So the point is that bringing a “women’s culture” into Jewish life is not about “femininity” as an essence but rather about restoring cultural balance to a world that...
Some Hebrew-language musings on the connections between Kolech and JOFA, or on the need for cross-oceanic collaborations in religious feminism. כתבתי מאמר בעברית באתר קולך בנושא כנס JOFA.... על שיתוף פעולה ועל הכוח שבא מחשיבה ופעילות משותפת. אשמח לשמוע תגובות http://kolech.org.il/show.asp?id=63941 ברור לי שיש כאן צורך גדול להדק את הקשרים בינינו וליצור דרך לשיתוף פעולה. פשוט חייבות. אין דרך אחרת. אנחנו זקוקות אחת לשנייה עבור ההצלחה של כולנו השנה היתה שנה מאוד מרגשת עבור הפמיניסטיות הדתיות: שלושה כנסים בנושא דת ומגדר התקיימו תוך מספר חודשים ברחבי העולם. הכנס הראשון של JOFA-UK החדש, התקיים בחודש יוני בלונדון; כנס השני, של ארגון 'קולך', התקיים בספטמבר והכנס השלישי, כנס JOFA, התקיים בניו יורק בתחילת חודש דצמבר השנה (2013) הרצף הזה של כנסים המיועדים לדון בנושאי דת ומגדר בזה אחר זה בפינות שונות בעולם הביא איתו הזדמנות מיוחדת לבחון את הקשרים בין תנועות האחות הללו. התוצאות בינתיים הן מרתקות, ואולי אפילו מרגשות. אין ספק ש JOFA ו'קולך' הינן ארגוני אחות במלוא מובן המילה. כמו שתי ישויות שנובעות מאותו מקור, כאשר כל אחת עם אישיות הייחודית לה. ההקשר דומה אך קצת שונה, והרצון משותף לבנות בית חדש וחזק על בסיס ערכים משותפים. במשך השנה שחלפה היו לנו מספר אירועים שפעלו לחזק את הקשרים בינינו ואת החזון המשותף. נציגות JOFA ו'קולך' נפגשו מספר פעמים במפגשי היכרות, לשמוע אחת מהשנייה ולדון בסוגיות משותפות, כגון מנהיגות נשים, נושא העגונות ומסורבות הגט ועוד. בירושלים, חנה קהת אירחה את נשות JOFA, ואח"כ סוזי הוכשטיין אירחה את הקבוצה. כשחנה קהת היתה בניו יורק בנובמבר שעבר 2012, הרמנו ערב של וועידת פאנל בנושא מעמד הנשים בארץ, יחד עם בלו גרינברג, ג'יין אייזנר, סוזן ווייס וננסי קאופמן, כולן נשים יהודיות פמיניסטיות מובילות (ואיזה כייף היה להפיק אירוע שבו כל הדוברות היו נשים! קיבלנו על זה ביקורת – למה לא שמרנו מקום לגבר – אבל בשבילי זאת היתה אפליה מתקנת, והיה פשוט נפלא לראות פאנל מלא בכח נשים! אני יכולה להבטיח שקהל של כ-75 איש לא היו משועמם!). לסיכום, שני הארגונים נמצאים כבר יותר משנה בתהליך משמעותי וענייני לגבי חשיבה, לקראת חזון משותף ואולי גם פעילות משותפת. וכל זה קורה בשנת הכנסים, כך שפעילות זאת צברה תאוצה וקיבלה אנרגיות חדשות. שמחתי מאוד לראות שמספר נשות וועדת ההנהלה של JOFA הגיעו לכנס 'קולך' בספטמבר, ושבלו גרינברג נשאה דברים בנושא נשים מסורבות גט. לי היתה הזכות, יחד עם חנה קהת, להוביל שיחה בלתי-פורמאלית בנושא שיתוף פעולה בין-ארגוני. שמענו מנשים וגברים על הצורך לבנות את הקשרים הללו, ללמוד מניסיונות של אחרים מרחבי העולם, וליצור מנגנונים לתמיכה הדדית בקרב אוכלוסיות המובילות שינוי מגדרי בעולם הדתי. בכנס JOFA בשבוע שעבר, היו נציגות/ים רבות/ים מהארץ, ביניהן/ם פרופ' תמר רוס, הרב דניאל שפרבר, דבורה עברון, ד"ר רוני עיר-שי, נורית יעקובס-יינון, רחלי ווסרמן, סוזן ווייס, נשים מנשות הכותל ועוד. היו גם דוברות מ'קולך': ריקי שפירא-רוזנברג וביטי רואי, וריקי סקרה את הפעילות החשובה של 'קולך' במיוחד בנושא נשים במרחב הציבורי. מאוד שמחתי שריקי באה לדווח על הנושא הזה, נושא שהוא לא מובן מאליו שהוא נמצא בתודעה של נשים אמריקאיות. גייסנו כסף במיוחד עבור הדיון הזה, ויותר מזה, הצלחנו לוודא שהנושא הזה יהיה חלק מהאג'נדה של כנס JOFA. אני רואה בזה...
