Jewfem Blog

תקציר בעברית של הפרק השלישי בספר: Chaya Rosenfeld Gorsetman and Elana Maryles Sztokman, Educating in the Divine Image: Gender Issues in Orthodox Jewish Day Schools. (Hadassah Brandeis Institute 2012) תקציר זה נכתב ע"י ד"ר אילנה סטוקמן הסוגיה של חינוך נפרד לבנים ובנות לעומת חינוך מעורב תפסה תאוצה בקהילה היהודית-דתית באמצע המאה הקודמת, כאשר הרב יוסף סולוביצ'יק החליט שעל מנת להשתלב בחיים המודרניים, בית הספר שלו – בי"ס רמב"ם בבוסטון – יהיה מעורב. בתי ספר יהודיים-דתיים רבים הלכו בעקבותיו, וכך נולד הרעיון שחינוך מעורב פירושו יותר "עכשווי-מודרני" ודהיינו פחות דתי, ומאידך, שחינוך נפרד משמעותו חינוך יותר אדוק ונאמן לעקרונות התורה. על אף שרעיונות אלה לא התבססו במחקר – הרי לא ידוע אז ולא ידוע היום אם באמת קיים קשר מוכח בין חינוך נפרד לנאמנות לתורה – האשליה הזאת שלפיה הפרדה מינית משמעותה מסגרת יותר "דתית" תפסה יותר ויותר מקום בתודעה הדתית לאורך השנים. בינתיים, בעולם הרחב, מחקרים חינוכיים ומדיניות חינוכית התחילו ללכת בכיוון הפוך. בשנות ה-70, סדרה של מחקרים הצביעו על תופעה אחרת בחינוך נפרד. הסתבר שכשנשים למדו במסגרות חד-מיניות, הן הפכו דווקא ליותר "מודרניות" – יותר קרייריסטיות, יותר חזקות, יותר למדניות, יותר עוצמתיות, יותר שאפתניות. התברר שבכיתות מעורבות, הרבה פעמים יש בעיה שבנים נהיים דומיננטיים, במיוחד במקצועות הטכנולוגיים ובספורט, והדבר מקשה מאוד על בנות להצליח במקומות כאלה. האפליה נגד בנות בכיתות מעורבות בתחומי המתמטיקה והמדעים הולכת ומחמירה לאורך השנים בבית ספר. כלומר, אם בכיתה א' קיים בעצם שוויון בין המינים, הפערים הולכים וגדלים בכל שנה. זה ממשיך גם באוניברסיטה, כך שהפערים הכי גדולים בין בנים ובנות בתחומי הטכנולוגיה נמצאים בקרב דוקטורנטים. וכמובן שדבר זה משפיע מאוד על היעדר נשים בקריירות טכנולוגיות. לעומת זאת, בכיתה של בנות בלבד, יש לבנות יותר הזדמנויות. הכל פתוח עבורן. נמצא, אפוא, שמבחינת חינוך לבנות, ישנן סיבות מעניינות לקדם חינוך נפרד: העצמת נשים, קידום נשים במדעים, ושמירת נשים מדומיננטיות ואגרסיביות גברית. לגבי בנים, חינוך נפרד יכול גם לפתוח אותם למישורים שנחשבים "נשיים" במסגרות מעורבות. במסגרות מעורבות, כמו שמדעים הרבה פעמים סגורים לבנות, כך גם מקצועות "עדינים" נסגרים לבנים – אומנות, שירה, ריקוד, ועוד. כלומר, לאו דווקא יש מקום במסגרות כאלה לבנים להיות רגישים, עדינים, אכפתיים, רכים, או אומנותיים. בחור שכותב שירה, שאוהב לטפל בילדים, שלא אוהב מדע, וכו', יכול למצוא את עצמו במצב קשה – כמו הבחורה החזקה והספורטיבית שאוהבת לטפל במכוניות או לבנות ערים שלמות מלגו. היתרון של המסגרת החד-מינית יכול להתבטא בכך שבמקומות כאלה יש לכולם גישה להכל – רק בבית ספר לבנות, שיעור הפיזיקה יתמלא בבנות;  כמו כן, יכול להיות שרק בבית ספר לבנים, הבנים יעשו את כל התפאורה להצגה. ברם, גם זה לא כל הסיפור. בשנות ה-90, סדרה של מחקרים התחילו לפקפק בממצאים הללו. אמנם במצבים מסוימים ישנו יתרון לנשים ובנות בהקשרים חד-מיניים, אבל במצבים אחרים ישנו יתרון דווקא במסגרות מעורבות. בכיתות מעורבות, מסתבר שגם בנים וגם בנות יכולים ללמוד להתמודד עם מצבים מאתגרים ושונים, כאשר לפעמים בוגרי מסגרות חד-מיניות מתקשים כשמגיעים ל"עולם האמיתי". בנוסף, בריונות קיימת גם במסגרות חד-מיניות. זה שאין בנים לא אומר שבנות "שמורות" מפני פגיעה. אלימות קיימת במקומות כאלה וכאלה. לאחר חקירה נוספת, נמצא שישנם שני סוגי מסגרות חד-מיניות: מסגרות מעצימות ומסגרות מחלישות. ישנן מסגרות חד-מיניות שבהן בוגרים נחשפים...